The mitbagrimpod’s Podcast

קצרצרים#3-מתחילים לדבר עם בני הנוער שלנו

בפרק הפעם אנו ממשיכים את הפרק הקודם שעסק במניעים הפנימיים שעוצרים אותנו מלשוחח באופן חופשי עם המתבגרים כעת אנו עוסקים בלהבין מה יסייע לנו לשנות את העמדה הפנימית שלנו כך שנוכל לייצר הזדמנויות לשיח בונה ומיטיב עם בני הנוער שלנוהשיחה שלנו הפעם מחולקת לשני חלקים: בחלק הראשון אני מדברת על המטרות שלנו בלייצר שיח פתוח עם בני הנוער, מה זה ייתן להם, לנו ולקשר בינינו. הבנת המטרות היא חיונית בשינוי העמדה הפנימית , אנחנו בונים לנו מגדלור ללכת לכיוון האור שהוא מפיץבחלק השני של השיחה אנחנו מדברים פרקטית איך לייצר מפגש , איך להפוך אותו למפגש אפקטיבי שישרת את המטרות שלנו וממש חשוב איך לדאוג שזה לא יהיה אירוע חד פעמי אלא שיח מתמשך המייצר אינטימיות וקירבה

מדוע אנחנו מפחדים לשוחח עם המתבגרים שלנו ?קצרצרים#2

קצרצרים.פוד - פרקים קצרים ,עשר דקות המאירות נושא מסוים, מרחיבות מודעות ונותנות כלים ליישום התנהלות מיטיבה בבית  לפעול על פיה וליישם בבי
בפרק הפעם אני שואלת מדוע אנחנו מפחדים לשוחח עם בני הנוער שלנו? שיחות על נושאים שממש חשוב שנדבר עליהם בפתיחות כגון התאהבות, זוגיות, שימוש באלכוהול , סמים, סיגריות, התנהגויות סיכוניות וכו' . זהו שיח משמעותי שחשוב שבני הנוער ירגישו שיש לגיטימציה לשוחח על הדברים הללו .אבל אנחנו מתקשים פעמים רבות גם לשוחח על נושאים רגילים שקשורים לעולם שלנו או לעולמם של המתבגרים. שיחות שמסייעות לייצר אינטימיות, קשר, חיבור ושייכותהיום בפרק אני מדברת על המניעים הפנימיים שלנו שמקשים עלינו ליזום שיחה עם בני הנוער. גורמים שגורמים לנו לדחיינות בפניה לבני הנוער עד שהצורך נעלם. הסיבות שבגללם הרבה פעמים אנחנו מרגישים חסרי משמעות בחייהם של בני הנוער והם כבר לא רואים בנו כתובתאני מדברת על המניעים כדי שנוכל לבדוק איפה אנחנו בציר הזה, מה מעכב אותנו? אני רוצה להביא את המחשבות הללו לתודעה בפרק הבא של קצרצרים אדבר על הדרך לעקוף את החסמים האלה ואיך להתעקש על שיח בצורה שבה תזכו לשיתוף פעולה ולא טריקת דלת.

פרק21# - השפעות הרשת על מתבגרים ,ליאורה חיים

בפרק הפעם פגשתי את ליאורה חיים מדריכת הורים שחיה את השטח. ליאורה פוגשת בקליניקה מדי יום את המתבגרים והוריהם והיא מביאה לשיחה את התובנות המשמעותיות שלה על גידול מתבגרים בעולם שבו הרשת היא מתווכת המציאות מספר אחד לבני הנוער והשחקן המרכזי ביותר בחייהם. נוער שגדל בעולם מנוכר, מרודד, דו ממדי, עולם בו הם נמצאים כל הזמן בתחרות על תשומת לב, נראות ולייקים. עולם בו השייכות שלהם מעורערת ומייצרת אצלם חוסר שביעות רצון מתמדת מעצמם. עולם בו מה שלא  מצולם לא קיים, מצלמה כידוע מאפשרת מרחק מהמציאות, מבט על של צופה שלא בהכרח לוקח חלק. עולם בו שום דבר לא מספק ומרגשבחלל הזה להורים יש תפקיד משמעותי בתיווך, בנוכחות, ביצירת עולם מסרים חלופי, בשאילת שאלות, ובליווי. תפקיד זה יכול להתקיים כאשר להורה יש ידע על מה קורה ברשתות, מה מעסיק את בני הנוער, למה הם חשופים, למשל: פורנו, חומרים משני תודעה וכו'. זה קורה בגילאים מאד צעירים ובהרבה מאד בתים מתחת לרדאר של ההורים שחושבים שאצלם בבית זה לא יקרה. הדבר השני שחשוב שלהורה תהיה מודעות  להשפעות הרשת, ולצורך להיות חלק מחיי המתבגרים לדבר איתם בגובה העיניים, לשתף אותם בכתבות על הנושאים בללו, לנהל שיחות ללא שיפוט, להיות בתקשורת עם הורים אחרים, לתת דוגמה אישית על איך להשתמש ברשת בחוכמה. לשים דגש על אנושיות וחמלה בבית. על כל אלה ועוד הרבה יותר בפרק. זה פרק מאד חשוב להאזנה, פרק שמשקף תמונת מציאות כואבת שלעיתים להורים יותר קל להתעלם ממנה. הורות לילדי העולם החדש, בתוך פער דורות גדל והולך בעקבות התפתחות טכנולוגית מטאורית של 12 השנים האחרונותזהו פרק חשוב ומלא בכלים פרקטיים להתחיל לגשר על הפער הזהבואו לפגוש את ליאורה גם בקבוצה המעולה שלה בפייסבוק , קבוצה עשירה בהדרכה, עצות ומאמרים. מצרפת קישורים גם לאתר של ליאורה ולראיון עם דוקטור אלעמי
 
הורים למתבגרים עושים RESTART
ליאורה חיים אתר
ראיון עם ד"ר אלעמי
ליאורה חיים בפייסבוק

קצרצרים#1 - כיצד ליצר נוכחות הורית משמעותית

פרק ראשון בסדרת הפודקאסטים קצרצרים.פוד פרקים קצרים כעשר דקות בערך שמטרתם להאיר נושא מסוים, ולתת הדרכת הורים ממוקדת שניתן לפעול על פיה וליישם בביתהפרק הראשון עוסק בהמלצות שיסייעו לייצר נוכחות הורית משמעותית ומטיבה בגיל ההתבגרות
הורים רבים מתקשים למצוא את מקומם ואת התפקיד החדש שלהם בחיי המתבגרים הצעירים ומרגישים דחויים ולא רצויים. בפרק אני מדברת על מהו המקום ההורי וכיצד לנהוג כדי לייצר קשר אינטימי ונוכח על אף המרחק שהמתבגרים מייצרים. המרחק הזה והא צורך משמעותי המסייע להם בהתפתחות ובתהליך הנפרדות שלהם אם נכבד את המקום הזה ונדע איך בכל זאת למצוא לנו מקום זה יהיה לטובת בני הנוער שלנו וגם מקום מיטיב עבור עצמנו. 

פרק#20 - להיות הורה רלוונטי במסע הגיוס של המתבגרים

בפרק הפעם פגשתי את מיטל מידם – שוברת דיסטנס לשיחה צפופה על המעבר מתלמיד למלש"בזהו מעבר לא פשוט לשני הצדדים להורה ולנער/ה. מעבר שלא קורה ביום אחד ומתחיל כאשר מגיע המכתב המבשר את בואו של הצו הראשון. הצו הראשון כמו שמיטל קוראת לו הוא קריאת ההשכמה המבשרת על פתחו של עידן חדש ובו זמנית מזמנת המון צמתים שעשויים להיות נפיצים או מעוררי מריבה ומחלוקות בתוך הביתבשיחה שלנו שוחחנו על התהליכים המקבילים שמתרחשים בבית, הצורך והדרך של ההורה והצרכים והדרך של הנערים והנערות שלנו. נגענו במה שייך לנו ההורים ומה שייך לבני הנוער שלנו שוחחנו על הפרדה בין מי שאנחנו ומי שהם. דיברנו על מה הם צריכים מאיתנו ואילו כלים יש בידינו להשתמש בהם כדי להישאר כתובת. להיות הורה רלוונטי שיהיה בית, עמוד תווך או בעגה הצה"לית איך להישאר המסייעת של הילדים והילדות שלנוהצבא זו הזדמנות כבירה לצמיחה אישית של יכולות, עצמאות, לגלות את עצמך. זה מעבר שונה משאר המעברים כי הוא רחוק מהישג ידנו ההורים ולא תחת ההשגחה היומיומית שלנו. אם נדע להיות שם עבורם בצורה מיטיבה כעוגן , כרוח מתחת לכנפיים, אלו שיחברו אותם כל הזמן ליכולות שלהם המעבר הזה יהיה טוב לבני הנוער שלנו , לנו וחשוב לא פחות ליחסים שלנו במשפחהמיטל באה מתוך המערכת עצמה ושירתה שנים ארוכות בצה"ל , התפקיד האחרון שלה היה מפקדת מחנה 80 יש לה ידע רחב והיכרות עמוקה עם בני הנוער לאורך השנים מי שזקוק לליווי במעבר הזה מוזמן למצוא את מיטל בקישורים הבאיםמיטל מידם אינסטגרם
מיטל מידם פייסבוק
מיטל מידם יו טיוב   מיטל מידם

פרק#19- על הרצף המגדרי ,תובנות מעולמו של המתבגר

בפרק הפעם פגשתי את מרום זיו בן ה – 17 לשיחה מאירת עיניים על הגדרה עצמית בראי מגדרי. נושא המגדר והזהות המינית כיום לבני הנוער ,הוא נושא מורכב שמלווה חלק מהמתבגרים מגיל ההתבגרות המוקדם במסע להגדרה עצמית. מרום פעיל בארגון GSA שמטרתו לארגן נוער מכל המגדרים והנטיות תחת קורת גג אחת לפעילות חברתית. הנושא המגדרי הוא הרבה יותר מנטייה מינית הוא עוסק בזהות ובאפשרות להיות מי שאתה בוחר, רוצה ונולדת להיות  בפרק שוחחנו על התפיסות הגמישות של מגדר של בני הדור הזה , על הייצוג הרצוי ועל המצוי באמצעי התקשורת השונים, שוחחנו על החשיבות של מציאת בני נוער שדומים לך ועל השקט הפנימי שזה מאפשר, על יציאה מהארון, על הצורך להסביר את עצמך כל הזמן. מרום לקח אותי לטיול בתוך הרצף ופתח בפניי עולם רחב של הבנה, של קבלה ושל אפשרות לאהוב את עצמך כמו שמגיע לךאם נסכם את הפרק הזה בתמצית: "אל תסתכל בקנקן" הגוף זו אריזה חיצונית שאוחזת יקום ומלואו בתוכה וכל אריזה כזאת היא ייחודית ואין דומה לה. בואו נתרכז בעיקר ,במהות ולא בתפל החיצוני

פרק#18- לאן נעלם הילד שלי ? שיחה עם רוני לנגרמן זיו

בפרק הפעם פגשתי את רוני שהיא כדור מרץ של עשייה בהמון תחומים שכולם מסייעים לאחרים לצמוח ולהתפתחעל הפרק הפעם המתבגרים שלנו והמסע האישי של כל מתבגר לחיפוש הזהות העצמית שלו או כפי שאני אוהבת לקרוא לזה , "מי אני לעזאזל". זו דרך חתחתים שאורכת לא מעט שנים ובה המתבגרים שלנו מודדים חליפות שונות של ערכים, נחשפים לבתים שונים, ליחסים שונים. יש להם יותר ויותר נקודות משיק חיצוניות והם מגלים שיש עוד הרבה מעבר למעבדה הביתית בה צמחומנגד עומדים אנחנו, ההורים שמתקשים לדעת איך ואיפה לשחרר, מתי זה נכון, מתי זה ענין של בטיחות או בריאות ומתי זה רק הצורך שלנו לשמר את הנער שלנו עוד קצת ילד ולחבר אותו לאינפוזיה של הערכים של הבית שנותנת לנו אשליה של שליטה ובטחוןמה עולה היכן פוגשת אותנו בניית הזהות שלהם, מתי שולט בנו הרצון שהם יהיו כפי שחלמנו ולא כפי שהם באמתשוחחנו ארוכות בפרק על הרחבת החשיבה, שינוי הפרשנות וכלים לתקשורת חדשה המאפשרת את שחרור המתבגר להתנסות בעולם כפי שהוא זקוק וצריך תוך שמירה על היחסים הטובים והזיקה לביתאת רוני אפשר למצוא בקישורים הבאים וליהנות מהתכנים / ליווי ומוצרי ההשראה הנפלאים שהיא מייצרת
רוני לנגרמן זיו - פייסבוק
רוני זיו לנגרמן -  אתר
רוני זיו לנגרמן - אינסטגרם
רוני לנגרמן זיו - חנות מוצרי השראה
 

#17 - חרדה חברתית רותם סיפור השראה

בפרק הפעם פגשתי את רותם, שובה הלב. השיחה שלנו לא הייתה מתקיימת לפני כמה שנים,  כי לא היה שום כח בעולם שישכנע את רותם לבוא לפגוש אותי, זרה שמעולם לא פגש ולפתוח את הלב בפניה בביטחון, חמלה עצמית ואומץ רותם בא לספר את סיפורו האישי, סיפור על שנים ארוכות של קושי, בדידות, סבל, דיכאון. החל מבה"ס יסודי ועד לאמצע התיכון רותם סבל מחרדה חברתית הוא מתאר ברהיטות, בנועזות, במודעות מהי חרדה חברתית, איך זה מרגיש, כמה קשה לסביבה הקרובה שלך, על מחשבות טורדניות ואובדניות שמלוות את שעות היום שלו, על הנחמה שמצא במחשב ובאוכל ובין כותלי החדר שלו והכי חשוב הוא מספר איך קרה השינוי, איך לאט לאט הוא מצליח להכניס רסיסים של חשיבה חיובית, לפתוח את המחשבה לפרשנויות אחרות, למצוא חברה אחת בכל ים הבדידות שתעורר אצלו את הרצון לשינוי. כשהרצון הזה צמח בו הוא פגש את הקבוצות של עמותת רקפת שאפשרו לו לפגוש ולהתאמן ולחזק את השריר החברתי שלו היום ? היום, השמים אפילו הם לא גבול עבורו. רותם בא להיות השראה לילדים אחרים שסובלים מחרדה חברתית וקשיים אחרים ולהעביר מסר להם ולהורים שלהם שאסור לאבד תקווה – הכל יכול להיות אחרת. גם אם המסע ארוך ונראה שלעולם לא יצמחו דברים טובים צריך להמשיך לקוות, ולחפש עקבות של אושר שידליקו ניצוץ של רצון
עמותת רקפת