#פרק14 -שיחה עם קלרה הרכבי הגיע הזמן לסמארטפון - על מסכים וגבולות גזרה

בפרק הפעם פגשתי את קלרה הרכבי מנחת הורים לשיחה על נושא אשר מעסיק כל הורה בעידן שבו אנו חיים. המסכים שלא ניתן לחיות בלעדיהם אך מסובך לחיות עימם. בשיחה התמקדנו קלרה ואני בליווי המתבגר/ת הצעירים לקבלת מכשיר טלפון חכם ראשון. שוחחנו על המודל ההורי, ועל התפקיד שלנו לדגמן שימוש נבון ומושכל במסך. שוחחנו על סמנטיקה, על הדרכה, על התנסות , על שמירת והגדלת ערוצי התקשורת מול המתבגרים צעירים שלנו. דיברנו הרבה על שוויון ערך ועל ביחד במקום להשתמש בטרמינולוגיה לוחמנית של  אנחנו המבוגרים מול המתבגרים בסוג של דו קרבהמסכים מכל הסוגים כאן כדי להישאר והם משרתים אותנו, אנחנו צריכים ללמד את עצמנו להתנהל נכון מולם ולהשפיע על המתבגרים שלנו באמצעות דוגמה אישית, שיח פתוח ולימוד להנות מכל מה שהעולם הטכנולוגי יכול להציע לנו במחיר המינימלי ביותר שלא יפגע לנו בחיים עצמם על שדותיהם השוניםאת קלרה אפשר למצוא בקישורים הבאים יש בהם המון תוכן משמעותי מוזמנים להיכנס ולהנות מכל הידע
קלרה הרכבי - אתר
קלרה הרכבי - דף עסקי

#13 - ?שיחה עם אתי גלזר טויסטר לימודים או יחסים

בפרק הזה פגשתי את אתי גלזר טויסטר , מנחת הורים באווירה משפחתית. לא סתם אתי שמה דגש על אווירה משפחתית היא ניחנה ביכולת המופלאה לראות את כולם בעיניים טובות ולשים דגש על מערכת היחסים והאווירה בבית כמנגנון להשפיע ולייצר יחסים טובים המפגש עם אתי היה מרגש, נוגע ומלא בתובנות. אתי שופעת חום וחמלה באופן מדבק. בפרק הזה שוחחנו על המחיר שמשלמים גם הילדים וגם ההורים כאשר ההורים רוצים לסייע לילד להצליח, להתקדם בלימודים, להצטיין ושמים את הזרקור על התפקוד / או אי התפקוד של הילד בתחום האקדמי ההורה לעיתים מתבלבל בתפקידו ההורי והופך להיות שלוחה של המורה בבית. דואג לביצוע של  מטלות בית ספר, להכנת שיעורי הבית, למבחנים, לציונים הרבה פעמים המתח הזה בין התפקיד שלי כהורה לתפקיד שלי כשלוחה של בית הספר מייצר בבית אווירה לא טובה , ריבים וניתוקהשיחה שלנו פותחת אפשרויות להתבונן אחרת על התפקיד ההורי מול שדה הלמידה של הילדים. היכן נוכל להיות משמעותיים ומשפיעים מבלי לפגוע ביחסים שלנו עם הילדים, בדימוי העצמי שלהם מבלי שנאבד את היכולת להיות כתובת עבורם. מה שייך לנו במשוואה הזו ומה לילדים ואיך ליצור מצב שבו אנו מתנהלים עם הילדים בלי כעס ומתוך שיתוף פעולה. !פרק מלא בכלים פרקטיים ותובנות 
בואו לבקר את אתי בדף הבית המעולה שלה יש בו  המון תוכן משמעותי 

פרק #12- הורות מצמיחה כנפיים

 
בפרק הזה פגשתי את הילה, אימא לשני מתבגרים ואחת בדרך. התיישבנו לדבר על ילדים "מאתגרי משבצות", אני עושה פה ספוילר לסוף השיחה שבה אמרנו שכל הילדים הם  "מאתגרי משבצות". בדרך לתובנה הזו עברנו כל כך הרבה תחנות שמספרות את הסיפור על איך ילד/ה צומח/ת לנער/ה שיודע/ת להקשיב ללב שלו, ללמוד מתוך חוויה, להרגיש שווה ערך, חשוב ומשמעותי. למדנו איך לבנות יחסים המבוססים על בניית מערכת יחסים של אמון. בשיחה שלנו עברנו צמתים בגידול הילדים שמייצרים קושי, סימני שאלה, החלטות שלא קיבלנו עבורם ספר הדרכה ודיברנו על להתבונן בצמתים הללו ממקום של חקירה וסקרנות. דיברנו על לחפש את מה שיש גם כשבנמצא זה בעיקר אין. הילה מספרת על האימא שהיא גדלה להיות ואני שומעת את תשומת הלב והקשב האיכותי שהיא משקיעה בהבנת הצורך של כל ילד וילד (וילדה) בבית. קשב למי שהם, לרצונות שלהם, לצרכים שלהם , גם אם הם לא עולים בקנה אחד עם מה שהיא חושבתאחד הדברים החשובים שאני לקחתי מהשיחה הזו והזדהיתי איתם היה לא לתת לקולות חיצוניים לבלבל את הידע שיש לי על ילדיי, להשכיח את מעלותיהם וליישר קו עם מקום שלא מתבונן על טובת הילד אלא על טובת המערכת  זו שיחה מלאה בהומור, בכאב, באהבה, בנוסטלגיה ומלאה בהשראה על איך אפשר להיות הורה משמעותי מתוך קשיבות, קבלה ושחרור.

פרק #11- שיחה עם ישראלה בר על מעברים וסיוע בקבלת החלטות - הזווית המקצועית

בפרק הפעם פגשתי את ישראלה שהיא מאמנת ילדים ובני נוער מאותגרי קשב בשילוב כלים מעולם הנלפ. על הפרק הפעם, מעברים וקבלת החלטות. בראשית גיל ההתבגרות ברוב הערים בארץ, המתבגרים הצעירים עוברים מבית ספר יסודי לחטיבה. הם נדרשים לקבל החלטות לאן ילכו, מה הם ילמדו (מגמה) , לבחור אם ללכת עם החברים או אולי למקום חדש. לבחירה הזו מצטרפים המון חששות של מה יהיה על המקום החברתי שלי, מי יהיו חברי החדשים לכיתה, שינויים פיזיים, תקוות וציפיות שאנחנו לא יודעים אם יתגשמו. זוהי תקופה מאד מבלבלת ומלאת אתגרים הן מבחינת הבחירה הזו והן מבחינת הגוף והנפש שעוברים גם הם מגוף ילדי לגוף שמתחיל את השינוי ההורמונלי והשכלי לגיל ההתבגרות התפקיד ההורי בתוך הכאוס הזה הוא מאד משמעותי . אנחנו צריכים להיות שם עבור הילדים שלנו כמלווים, כמספקים רשת ביטחון, כקיר תומך רצוי שלא ניקח עבורם את החלטה, אלא שנאפשר להם לגיטימציה לפחדים ולחששות, נוכל להציע עזרה באיסוף הידע , שיאפשר להם לקבל את ההחלטה הנכונה עבורםהמסר החשוב הוא שנלמד לסמוך עליהם שהם יודעים מה נכון עבורם ברגע הזה, גם אם החלטה זו לא מוצאת חן בעינינו היא שלהם וחלק מהדרך שהם צריכים לעשות על מנת להתפתח להיות אדם עצמאי המסוגל לנהל את עצמו מתוך הרגשה של ערך עצמי 
 
   בואו לבקר אצל ישראלה
אתר האינטרנט 
   http://israelabarel.com/
לפייסבוק של ישראלה 
https://www.facebook.com/israelabarel/
 

#9 - עוצרים את האוטומט הזווית המקצועית שיחה עם אור אלמוג

בפרק הפעם פגשתי את אור אלמוג שכשמה כן היא מפיצה אור ואנרגיות סוערות ומיטיבות. אור באה לשוחח איתי על האוטומטים בחיינו וכיצד אנו יכולים לתרגל וללמוד לעצור אותם וללמוד לפעול אחרת. לקחת את המושכות ולהוביל את חיינו ולא לתת לחיים לנהל אותנו ממקום של הרגלים ופרדיגמות. בשיחות הללו איכשהו הכובע המקצועי והכובע ההורי תמיד נפגשים ומשתלבים, הפעם נפגשו גם התיאוריות של אדלר ועולם ה – נלפ ויצרו סינרגיה נהדרת המשלימה זו את זו
תוך כדי שיחה אור הביאה תרגילים מעולמה היכולים לאפשר לנערים/ות שלנו לנהל טוב יותר את המפגש שלהם עם מציאות פחות רצויה, עם רגשות סוערים. וגם לנו ההורים ללמוד להתמודד יותר טוב, עם התסכול שלנו מול העולם הקצבי ורווי היצרים הנערי שלוחץ לנו על כפתורים סמויים ופוגש הרבה התנהגויות אוטומטיות שצרובות לנו שנים רבות ותמיד לאחר מעשה אנחנו ושבים הלוואי והיינו עושים אחרת. בשיחה הזו אנו מעוררות חשיבה על כך שאפשר להתחיל להתאמן על להתנהג אחרת בהווה ולא לאחר מעשה מוזמנים לעמוד הפייסבוק של אור לעקוב אחריה או לפגוש אותה בקליניקה 
אור אלמוג

הפרעת קשב - צד ההורה - #4

הפעם בפודקאסט פגשתי את נעמה שבאה לספר לנו איך זה להיות אימא של עומר. עומר המתוק, המצחיק והרגיש שהוא גם מאותגר קשבשיחה זורמת, כנה, צינית ואמפתית מלאת רגישות וחמלה על עצמה, על עומר, על העולם שיח על התנפצות הפנטזיה של האימא שחשבתי שאהיה ומול זה תהליך הבנייה של האימא שנולדה במפגש הזה עם עומרמפגש בו מצאתי את עצמי מהנהנת נמרצות וחולקת חוויות, כל זה מתובל בהומור עצמי ,מודעות עצמית והמון קבלה עצמית, קבלה של עומר, קבלת המציאותבשיחה זו למדתי מהדרך מעוררת ההשראה שבה בחרה להתנהל המשפחה של עומר, בלי לטאטא מתחת לשטיח. בעזרת עבודה מאומצת מגיל צעיר של כולם, כדי לחיות יחד בצורה הטובה ביותר שאפשר. עם חבטות קטנות בכנף ובלי פגיעות בשאסיהפרק הזה מספר לי את סיפור הצורך של כל ילד עם או בלי אתגרי קשב, שההורה שלו ילמד את "המוזיקה שלו", את הקצב, את הצרכים שלו, יתנו לו לגיטימציה למי שהוא ויסייע לו מתוך ההבנות האלה להתנהל ולתפקד טוב יותר במשפחה ומאוחר יותר בחברה

#3 - אובדן

בחברה שלנו לא נהוג לדבר על אובדן. זה נושא מפחיד שמעדיפים לטאטא אותו מתחת לשטיח ולהפעיל מנגנון פיצוי או הכחשה או גישה של "הכל בסדר" כלום לא קרה את/ה תתגבר/י. אובדן הוא לא רק מוות הוא גם גירושין, מעבר דירה, אובדן של חבר שעבר דירה או קשר שנגמר. זו חוויה אישית, מטלטלת, רגשית שצריך לתת לה מקום ולאפשר את קיומם של כל קשת הרגשות.כדאי לנסות לנהוג באדם שאיבד כרגיל, להכיל, לתת אמפתיה, להיות שם עבורו אבל לא לפחד ממנו ולדבר על מה שכואב. להיות רגישים,  ואם צריך להיעזר באנשי מקצוע לא להסס. בפרק היום אני מארחת את איליי (12) המשתף באומץ וגילוי לב במסע שלו עם אובדן אישי כואב במיוחד. בכנות ובגילוי לב הוא משוחח איתי על רגעים קשים במיוחד. לא היה לו פשוט, הרגשתי שהוא מתאמץ במיוחד על מנת להביא את נקודת המבט האישית שלו שתסייע לשפוך אור על הנושא. עבורי המסע הזה פרטי ככל שיהיה יש בו גם מן האוניברסליות למידה על מה אדם צריך, על איזון בין חיים, מוות ורגשות אשמה, על החוזק החיים ועל סבלנות ואור בקצה המנהרה.