#6 - שיחה עם ורד יפה חאיק על דימוי גוף -הזווית המקצועית

בפרק של היום פגשתי את ורד יפה חאיק, דיאטנית קלינית ופסיכודרמטיסטית לשיחה על דימוי גוף בגוף ההתבגרות. ורד רואה את האדם כמכלול, הסלוגן שלה הוא : הסתכלו לילדים בעיניים במקום על הבטן הנער/ה מתמודדים בעולם מלא אתגרים , מול מראות שלא תמיד מחמיאות, שיקופים, אפליקציות, סטנדרטים של יופי שאינם אנושיים, עידן של פילטרים ואפליקציות. עידן בו הבגדים התכווצו למידות של בובות חלון הראווה מה התפקיד ההורי שלנו בשיח זה על הגוף, על אכילה, על מנגנוני רעב ושובע איפה אנחנו יכולים לנתב את הדאגה שלנו למקומות מצמיחים ולא מכווצים?מהם הכלים שיש לנו  ?כמה באמת השליטה בידיים שלנו  בואו להקשיב לשיחה שלי ושל ורד על כל אלו ועוד. שיחה שפותחת ערוצי חשיבה חדשים ומאפשרת להבין קצת יותר את הצרכים של המתבגרים וכיצד אנו יכולים להיות היחידה המסייעת שתשפיע על התבססות של דימוי גוף חיוביורד מנהלת קבוצת פייסבוק מעולה בה ניתן להתייעץ על סוגיות תזונתיות שונות. מצרפת https://www.facebook.com/groups/841612875971645/קישור ישיר לקבוצה. ממליצה בחום להצטרף ולהיעזר בה.
האתר של ורד https://www.vered-dietkids.co.il/

#5 - חברות - מתבגרים מדברים

בפרק של היום פגשתי את יותם ואגם. יותם בן רגע לשלוש עשרה ואגם בת שתים עשרה וחציהשניים תלמידי כיתה ז',החברים הכי טובים והם באו לדבר איתי על מהי חברות עבורםבעולמם של מתבגרים החברים הם כל עולמם, בשפה המקצועית אנו קוראים להם, קבוצת השוויםכלומר אנשים שחווים חוויות דומות לנו, שקרובים אלינו בגיל, במצב החברתי, שמדברים את אותה השפה בקצב, בכוונה, בהבנהאגם ויותם נתנו לי לצלול לעולם שלהם, שיתפו אותי מה חשוב להם בקשר עמוק עם חבריםכדאי לקחת כמה רגעים להקשיב להם ולו רק כדי לשמוע שהילדים שלנו יודעים היטב את דרכם בעולמם, הם יודעים מה נכון להם ומה פחות. הם יודעים לסנן קשרים שלא מתאימים להם יותר ולהיזהר בנפתולי העולם הוירטואלישווה גם להקשיב לבלבול שעולה מהשיחה, מצד אחד הם מדברים בביטחון ובוודאות על הצורך שלהם בעצמאות, בהתנסות, בשחרור מההורים שלהם מצד שני מבינים שהצורך בהורים נוכחים, נמצאים, בטווח בטחון חשוב מאד ומאפשר להם את הצמיחה לעצמאות וחופש מתוך מקום של בטחון שיהיה מי שיתפוס אותם בעת הצורךהקושי שלנו לדעת כמה להחזיק וכמה לשחרר הוא גם הקושי שלהם לדעת כמה חופש לקחת ומתי הם צריכים להתכנס חזרה לקן המשפחתי. זה מחול עדין. ההורה צריך לקחת צעד אחורה בנוכחות מתבוננת, פחות לדבר יותר להקשיב ולהיות שם עבור המתבגר/ת כעוגן. מתבגר שיודע שיש לו לאן לחזור ועם מי לדבר באופן שיקשיבו לו ולא יטיפו לו יוכל להתמודד טוב יותר עם הסערות שהגיל מזמן